בן פניה ושמואל, נולד ביום י"ח בסיוון תרפ"ח (6.6.1928) בעיר טרמז, תורכסטן, רוסיה. בשנת 1934, בילדותו, עלתה המשפחה לארץ דרך סוריה. בהגיעה ארצה נתפסה וישבה חודשיים במאסר בבית לחם. ללא אב, כשהאם עסוקה בכלכלת שני בנים, עשה את שנות לימודיו בתל-אביב עד היותו בר-מצווה. אחר-כך עבר לחיפה שבה למד עוד שנה, אך עזב את בית-הספר לאחר שבע שנות לימוד, והוא בן 14 בלבד, והתמסר לפרנסת ביתו בלומדו ביום מסגרות ובערב בשיעורים בבית-הספר שליד הטכניון. כל זמנו הפנוי היה נתון לספורט בתנועת "המכבי הצעיר" ובמהרה הוכיח את יכולתו בענפי ספורט שונים וזכה בהצטיינות. בדאגתו לאמו הלך לעזה ועבד בבניין במחנות צבא בריטיים. בשנת 1946 יצא להכשרה מגויסת בפלמ"ח בגבעת ברנר, היה פעיל בהעלאת מעפילים אל החוף והשתתף בפעולות ה"הגנה" בתקופת המאבק בבריטים. לאחר שנת-שירות אחת בפלמ"ח שוחרר כדי לעזור לאמו, אך הספיק להיות עימה רק חודשיים.

בדצמבר 1947, עם פרוץ מלחמת-העצמאות, יצא עם ראשוני המגויסים לנגב ועשה בו 7 חודשים. שם השתתף בקרבות רבים במסגרת גדוד של הפלמ"ח, בחטיבת הנגב, כחבלן מומחה. בראשית ההפוגה שהה 3 חודשים בבאר יעקב, בה הדריך תחילה בגדוד ואחרי-כן עבר כרב-סמל גדודי לגדוד אחר. לא זכה להגשמת חלומו, לחיות חיי שלווה עם אמו בצפורי, שאנשי קבוצתו, "הסוללים", עלו שמה. ביום י"ח בתשרי תש"ח (21.10.1948) נהרג בהתפוצצות רימון בקסטינה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.